כולנו מהגרים, מחשבות מרומניה

אורן / לאה גולדברג

כאן לא אשמע את קול הקוקיה.
כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג,
אבל בצל האורנים האלה
כל ילדותי שקמה לתחיה.

צלצול המחטים: היֹה היה – –
אקרא מולדת למרחב השלג,
לקרח ירקרק כובל הפלג,
ללשון השיר בארץ נוכריה.

אולי רק ציפורי-מסע יודעות –
כשהן תלויות בין ארץ ושמיים –
את זה הכאב של שתי המולדות.

אתכם אני נשתלתי פעמיים,
אתכם אני צמחתי, אורנים,
ושורשיי בשני נופים שונים.

*************************

אנחנו כולנו מהגרים. אפשר לקרוא לזה עליה, אפשר לומר ובצדק ששבנו הביתה; אבל אנחנו מהגרים.

יותר מיובל שנים עברו מאז שאבא שלי עזב את רומניה, נסע שעות ברכבת ועלה על אוניה רעועה בנפולי, הוא לא יודה בזה אבל גם הוא מהגר. על הדרכון הרומני הוא ויתר כבר אז, הוא ביקר כאן בפעם הראשונה לפני שלושים שנה ועכשיו שוב (הפעם עם הנכדים), נע בין בדיחות ה-"אני אקנה כאן בית בשמקוטה-מארה" (העיירה בה הוא נולד) לבין ה-"זו הזדמנות אחרונה שלי לבקר כאן, זו הפעם האחרונה". האמירה השנייה כנראה יותר כנה מהאחרונה. הוא עזב בלי להביט אחורה, כלפי חוץ הוא ישראלי לכל דבר, אתנו לא דיבר רומנית וגם כאן טען בהתחלה שהוא לא ממש זוכר את השפה.
אבל כשהפטפוט הרומני שלו התגבר, כשהוא הלך שוב מהבית (שנהרס) לבית הספר (שעדין עומד), האסימון נפל – הוא מהגר. וזה אומר הרבה, אבל בעיקר העקירה והשתילה מחדש. הוא לא יקרא לרומניה בית ולא מתגעגע יותר מדי למשטר הקומוניסטי שלא אפשר לו לחיות כיהודי (או לחיות בכלל…); אבל הוא נשתל פעמיים, כמו לאה גולדברג. נופי ילדותו הם לא הדשא הקצוץ של הקיבוץ אלא הפסגות של הקרפטים; לא החמסין הישראלי מדבר אליו אלא הפסגות המושלגות והנהר הקפוא.

אנחנו חיים כל הזמן את השיח העדתי, מעצימים את כור ההיתוך לעוצמות שלא היו ולא נבראו, מבקשים לשמר את התרבות משם, את השטעטעל או אל המלאח; אבל דווקא לנקודה הזו, לתחושת השתילה הכפולה, אנחנו לא מתייחסים. נולדתי וגדלתי בישראל, שפת האם היחידה שלי הייתה עברית; הוא לא נולד פה ולמד בגיל 16 לחלום בשפה אחרת. אני לא חושב שאני אוהב את ישראל יותר מאבא שלי, אבל אני חושב שהיא טבעית לי הרבה יותר; הוא הסתגל לישראל, אני נולדתי לתוכה.
שבוע לתוך המולטי-אתניות של ברמינגהם שבמרכז אנגליה (עיר שכ-60% מתושביה אינם מגיעים ממשפחות בריטיות לבנות; בהרחבה בפעם הבאה), אני מוצא את עצמי קשוב יותר ויותר להיבט הזה. לא רק לתרבות שאבי הביא עמו מרומניה אלא להזדהות עם התחושה, לתלישות שקיימת לצד פטריוטיות, להזדהות עם הבית החדש, לצד געגוע למחוז הילדות – לבית הישן.
והנה ארז ביטון פרסם את ההמלצות שלו להעצמת מורשת עדות המזרח במערכת החינוך ואיזה מבקר קולנוע אמר איזה משהו מתנשא למדי (במידה ופספסתם). והנה אנחנו שוב עמוק בוויכוח הלא נכון. האמת ניתנה להיאמר – הקהילה היהודית המפוארת של צפון אפריקה כמו הקהילה היהודית המפוארת של מזרח אירופה הן חלק מההיסטוריה, עם הדגשה סביב שני מרכיבי האמירה הזו: חלק (משמע לא ההיסטוריה כולה) ו-היסטוריה (משמע לא הווה). אני מוצא את עצמי נפעם מהיצירה התרבותית העצומה של היהודים בארצות גלותם; אני מוצא את עצמי כואב את הדעות הקדומות ואת תחושת ההפליה. אבל לא קברי צדיקים ולא מסעות למרוקו או לספרד העניין. אני בעד למידה ובמיוחד בעד למידה של מסורות מודחקות כמו זו של יהודי ארצות האסלאם; אני בעד טיולים ומסעות בעולם ובפרט כאלה שמספרים את הסיפור הידוע פחות; קברי צדיקים הם בדרך-כלל לא כוס התה שלי אבל גם עם זה אין לי בעיה. אבל… זו שוב התמקדות בעבר ולא בהווה; ולמצער ניסיון להדגיש את נתח הקורבנות בכדי לתבוע מקום בנראטיב הישראלי.
העניין הוא שמורשת ההגירה יכולה לשאת גם לקח אחר. המיתוס המרכזי אליו אנחנו חוזרים כיהודים כל פסח וכל תפילת שמונה-עשרה וכל ברכת המזון הוא זה של יציאת מצרים. היהודים היוצאים ממצרים לא בנו אנדרטאות לזכר השעבוד של פרעה ולא חזרו במסעות שורשים למצרים; הם גם לא הזכירו את הסיפור ההיסטורי לשם הסיפור ההיסטורי. המיתוס רב-העצמה של שיעבוד, חירות וגלות שימש את היהדות כדי לתבוע יחס טוב יותר לחלש בחברה, יחסים הגונים יותר בין השליט לעם והצבה של האנושיות כערך עליון (במצוות השבת, היחס לגר ובמקומות רבים אחרים). האם זה תמים מדי לקוות שיום יבוא ונצליח להפיק מהאירוע ההיסטורי הגדול של תקופתנו, העלייה הגדולה, לקח דומה, רלוונטי להוויה הישראלית העכשווית שלנו? מקווה שלא.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s